תיקון טעות והבהרה
בבלוג שפורסם אתמול, נפלה טעות ביחס לתמונה הקשורה בשיירת נבי דניאל. השיירה עזבה את גוש עציון ב-27 במרץ 1948 ונחסמה על ידי הערבים ליד נבי דניאל בשעות הצהרים. הקרב נמשך עד לאחר הצהרים של היום שלמחרת (28 במרץ 1948). לאחר בקשות רבות של אנשי הפיקוד בירושלים, הבריטים הגיעו למקום וניהלו משא ומתן עם הכוחות הלוחמים - הערבים והיהודים. בעקבות הסכם שהושג במקום, הבריטים פינו את לוחמי ההגנה לירושלים העברית ללא נשקם. (לוחמי ההגנה זרקו לבור מים שהיה צמוד לבית בו התבצרו, נוקרים וחלקים פנימיים של הנשקים בטרם העבירו אותם לבריטים. הבריטים העבירו את הנשקים הללו לערבים.)
באלבומו של תומס הנרי גודווין מופיעים צילומים שצולמו במצלמה פרטית (שלו או של אחד מחבריו) וגם צילומים של צלמים מקצועיים. תמונות אילו נמכרו לקהל הרחב כגלויות, לדוגמה מלון קינג דיויד שפורסם בבלוג: "אתרים בירושלים המנדטורית" וגם כצילומי אירועים שניתן היה לרכוש אותם בחנויות הצלמים – כדוגמת הצילום הקשור בשיירת נבי דניאל. ההנחה שלנו היא שהצילומים המופיעים באלבומו של גודווין, משקפים אירועים ומקומות בהם היה נוכח, או מעורב בפועל.
צילום הלוחמים הערבים הקשור בשיירת נבי דניאל, משקף לדעתנו את השלב בו הבריטים מתערבים באירוע. אנו מבססים הנחה זו על העובדה שהלוחמים הערבים והקהל הנראים בצילום, מביטים קדימה ברגע של המתנה. גם הנשק של הלוחמים המצויים על המשאית המופנה כלפי מעלה מצביע על אתנחתא ולא על מצב של קרב.
תודה לכל המתקנים.
בבלוגים הקודמים חשפנו בפניכם תמונות שונות מאלבומו של תומס הנרי גודווין, תמונות של חיי היום יום שלו ושלת חבריו ותמונות אתרים ומבנים בירושלים המנדטורית.
הפעם יש באמתחתנו תמונות של שלושה אירועי מאבק ומלחמה, ואחד מהם הוא בגדר תעלומה.
1.
בתמונה זו ניתן לראות את תוצאתו של פיצוץ מלון המלך דוד שהתרחש ב- 22 ביוני 1946. כחלק ממאבקה של תנועת המרי העברי. תמונה זו לא צולמה על ידי תומס הנרי גודווין אלא היא גלויה שנמכרה באותה התקופה. בגבה של תמונה זו נמצאת חותמת הצלמנייה .
מעניין שתמונה זו נמצאה באלבומו של גודווין אף שהוא כלל לא היה בארץ בזמן הפיצוץ. ככל הנראה עובדה זו מעידה על חשיבות האירוע בעיניו של גודווין שבחר לרכוש אותה ולהניח אותה באלבומו.
2.
בתמונה זו רואים את יציאתה של שיירת נבי דניאל, שיצאה בט"ז באדר ב' תש"ח, 27 במרץ 1948, מירושלים לעזרת גוש עציון הנצור, במטרה להעביר אספקת מזון וציוד וכן כוח אדם. בשובה לירושלים הותקפה השיירה מהמארב ובקרב נפלו 14 לוחמים וכ-40 נפצעו.
במקביל לקרב, ניסו אנשי הפיקוד בירושלים ללא הרף לשכנע את הבריטים לצאת לחילוץ אנשי השיירה. מפקדי הצבא הבריטי דחו את הפניות להתערב בטענה שהדרך ממוקשת ושאין הם אחראים לגורל השיירה. למחרת אחר הצהרים הגיעה משלחת הצבא הבריטי ממשטרת בית לחם והבריטים הכריזו על הפסקת אש ועל כניעת הלוחמים היהודים. נשקם הועבר על ידי הבריטים לערבים
תמונה זו צולמה לפני יציאת השיירה מירושלים, וגם בגבה של תמונה זו נמצאה חותמת המסגירה כי התמונה נרכשה ולא צולמה על ידי גודווין.
התמונה הבאה טומנת בחובה חידה. שמה של התמונה בכתב ידו של גודווין הוא "תל אביב- פיצוץ" או "תל אביב –הפצצה".
ככל הנראה הפיצוץ אירע בימי מלחמת העצמאות, אך איננו יודעים באיזה אירוע מדובר, היכן או מתי בדיוק התרחש ומהם הפרטים הקשורים בו.
תמונה זו צולמה במצלמה אישית, היא אינה נושאת חותמת כל שהיא בגבה.
3.
כאן נבקש את עזרתכם: האם ידוע לכם מהו האירוע...?
נשמח אם תשלחו כל מידע לגבי התמונה לכתובת המוזיאון: hamachtarot_jerusalem@mod.gov.il
תמונות מלפני קום המדינה ואחריה תמיד מרגשות אותי. בכלל יש משהו מיוחד בתמונות שחור לבן, היסטוריה. משהו מרגש.
השבמחק