ביום הזיכרון האחרון נערך במוזיאון טקס זיכרון לעולי הגרדום משה ברזני ומאיר פיינשטיין. הטקס נערך במתכונת קבועה במוזיאון מזה שנים רבות. בכל שנה משתתפים בו לוחמי ולוחמות האצ"ל ולח"י, אליהם מצטרפים בני הדור השני והשלישי ובני נוער רבים. כולם נושאים קולם בשירת ההמנונים השונים, ונציגי המשפחה אומרים קדיש. הטקס נערך ביום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, בשל סמיכותו
לתאריך מותם של השניים – ב' באייר שנת תש"ז (21 באפריל 1947).
השנה בלט בהעדרו יהושע לנדנר ז"ל, ממייסדי
הטקס ולוחם האצ"ל לשעבר. יהושע נפטר בערב פסח האחרון, י"ד בניסן
תשע"ג, 24 במרץ 2013.
 |
| יהושע לנדנר ז"ל מניח את זר ברית חיילי האצ"ל בחדר הגרדום שבמוזיאון אסירי המחתרות בטקס יום הזיכרון למאיר פיינשטיין ומשה ברזני 2007 |
אין יום מתאים יותר מיום ירושלים הנחגג אמש כדי
לספר לכם קצת על יהושע שכל קורותיו שזורים בעיר הזאת.
יהושע נולד בשנת 1928 בשכונת מאה שערים הירושלמית,
להוריו שרה וזלמן והתגורר כל חייו בעיר הזו. משפחתו משפחת אופים ידועה שבבעלותה
מאפיית לנדנר הפועלת עד היום בשכונת בית ישראל.
בשנת 1946 הצטרף לאצ"ל ועבר קורס מפקדים במרכז הארץ. בין שאר פעולותיו, השתתף יהושע גם בהשתלטות על בית החולים האיטלקי הסמוך למגרש הרוסים, וזאת במהלך מבצע "קלשון" של "ההגנה" במאי 1948, שאליו הצטרפו נקודתית גם כוחות אצ"ל
ולח"י. המבצע נועד להשתלט על אזורי הביטחון הבריטיים, ובהם גם בית החולים ומגרש הרוסים
(נודע בכינויו "בווינגרד"), ברגע יציאת הבריטים מירושלים. בית החולים שימש
את המפקדה הירושלמית של חיל האוויר המלכותי הבריטי, והיה עמדה שולטת מעולה על צירי תנועה מרכזיים. כאשר נודע כי הבריטים נוטשים את
עמדותיהם החלו כוחות יהודיים להתקדם לעבר השטחים שפונו. בשכונת מאה שערים הסמוכה למגרש הרוסים היה בסיס אצ"ל, ואחד ממפקדיו היה יהושע לנדנר. יהושע סיפר בעדותו כי בשעות הבוקר יצאו לוחמי הבסיס והסתערו לעבר השטח שהתפנה על ידי הבריטים. יהושע ואנשיו חתכו את גדר
התיל שהקיפה את בניין בית-החולים האיטלקי, פרצו פנימה והניפו את הדגל הלאומי על הגג[1].
לאחר קום המדינה נשא לאישה את אסתר לבית ורשבסקי
ולזוג נולדו שלושה ילדים - מינה, אילנה ושאולי. בני הזוג המשיכו להתגורר בירושלים
כל חייהם.
שלמה גולדהור, חברו למחתרת האצ"ל ושותפו
בשנים האחרונות לארגון טקס הזיכרון במוזיאון, ציין כי אחד המפעלים שיהושע לקח על
עצמו הוא הנצחת אתרים הקשורים בלוחמי המחתרות ובפעולותיהם, וכאלה יש רבים בכל העיר
ירושלים. יהושע דאג לארגן אזכרות, כינוסים ומפגשים, והשקיע בהם עוצמה ומרץ כפי שנהג
להשקיע בכל דבר שעשה.
שלמה מספר, כמי שעבד
לצדו, כיצד הגיע יהושע לתוצאות והישגים למרות המכשולים והקשיים שעמדו בדרכו,
וכיצד, בעקשנות הבית"רית שלו, הוא הכניע אפילו קירות אטומים.
"ירושלים
יכולה להתכבד בך שאתה נמנה על יקיריה", כך בירך שלמה את יהושע בעת קבלתו את
אות יקיר ירושלים לשנת 2004.
מלבד טקס הזיכרון במוזיאון,
היה יהושע גם ממייסדי הטקס לרגלי האנדרטה שהוקמה ברמת שרת לזכרם של 18 חללי
האצ"ל שנפלו בקרב לכיבוש הכפר מלחה ביולי 1948. הטקס נערך מדי שנה בערב יום
הזיכרון.
בין שלל תפקידיו
שימש גם כיו"ר ברית חיילי האצ"ל בירושלים וכחבר הנהלת ועדת הביקורת של
האגודה למען החייל.
יהושע היה ממתפללי
בית הכנסת "אחדות ישראל" ע"ש עולי הגרדום, אשר הוקם ע"י לוחמי האצ"ל
והלח"י בשנות ה-40, ועד היום מתפללים
בו ותיקי המחתרות יוצאי האצ"ל והלח"י לצד צעירים מהאזור. בבית הכנסת
התפלל גם הרב אריה לוין ועד היום ניצב במקום מושב ועליו שמו. בית הכנסת תפס מקום
חשוב בלבו של יהושע והוא פעל למענו, כמו למשל בסיפור המרתק הבא:
גלגולו של ספר
התורה
יהושע ורעייתו אסתר
היו ממנהלי מלון "רון" הסמוך לכיכר ציון, מלון שייסד טודורוס ורשבסקי,
סבה של אסתר, בשנת 1926 בשם "מלון תל אביב".
בבוקר חורפי אחד
בשנת 1982 ישב בלובי המלון יהושע ואיתו דני בית המקדש, לשעבר איש לח"י, ואחד
מאורחי המלון שהגיע מקנדה - סלומון סניור. בשיחתם העלו זיכרונות מתקופת המחתרות,
וכשהתברר שמוצאו של האורח ממצרים, הזכירו את ההתנקשות בלורד מוין שבה השתתף גם דני
בית המקדש. למשמע הדברים אחזה באורח התרגשות. הוא סיפר ששהה בקהיר בזמן משפטם של
אליהו בית צורי ואליהו חכים, שנתפסו בפעולה זו ונידונו למוות, וגם נכח בדיונים.
לאחר תלייתם נהג לפקוד את קבריהם ולומר קדיש לזכרם. עוד הוסיף כי הקהילה בקהיר
הקדישה ספר תורה לזכרם. כאשר היגר סניור לקנדה נטל עמו את ספר התורה והעבירו
לקהילת "בית אורה" במונטריאול. יהושע שמע את הסיפור והחליט כי מקומו של
הספר בבית הכנסת על שם עולי הגרדום אשר מנציח את עולי הגרדום חברי המחתרות שנאבקו
בבריטים. יהושע לקח את האורח לסיור בבית הכנסת ושכנע אותו בצדקתו. הוא גם נסע
בעצמו לקנדה והפעיל את כל כוח השכנוע שלו וקסמו האישי כדי לשכנע את חברי הקהילה
למסור לידיו את ספר התורה החשוב, עד שלבסוף נעתרו. למאמציו נרתמו גם הרב רבינוביץ
מבית הכנסת והרב הצבאי הראשי הרב גד נבון. שני בתי הכנסת חתמו על ברית ידידות,
והספר הובא ארצה על ידי סלומון סניור. טקסים מרגשים נערכו בהר הרצל על קברות
השניים ובהיכל הגבורה, שהיה גלגולו הקודם של המוזיאון הנוכחי, ובסוף המסע הונח ספר
התורה אחר כבוד בארון הקודש בבית הכנסת.
 |
| הזמנה לציבור הרחב לטקס הכנסת ספר התורה ע''ש עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בית צורי |
כאן במוזיאון זכינו
לשתף איתו פעולה שנים רבות, ולהשתתף באחד ממפעלי ההנצחה שלו.
יהי זכרו של יהושע
לנדנר ברוך.
*תודה לשלמה גולדהור על עזרתו באיסוף החומרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
:)