יום ראשון, 17 בפברואר 2013

"ונהפוכו"


ימי פורים הם ימים של "ונהפוכו", ובכל מקום ניתן לראות ילדים מחופשים לדמויות שונות.
במחתרת השתמשו בתחפושת כל השנה, לא רק בפורים, כדי לבצע פעולות שונות נגד הבריטים.
והפעם לפניכם סיפור בריחה בתחפושת...

אליעזר סודיט- "קבצן"
אליעזר סודיט, חבר אצ"ל הידוע בכינויו "קבצן", נתפס במהלך ניסיון הפריצה לבנק עות'מאן ביפו ונידון ל- 15 שנות מאסר אותן ריצה בבית הסוהר המרכזי בירושלים.
תצפיות שערך הראו שיש אפשרות לבריחת אדם אחד מן הכלא ביום שישי כשהוא לבוש במדי סוהר. יום שישי היה היום היחידי בשבוע שבו לא היו הסוהרים יוצאים בשורה מן הכלא לאחר שנערך מִפקד אלא ממהרים איש לביתו באופן עצמאי, לחופשת השבת.
ראשית היה על "קבצן" להשיג מדי סוהר. בעת שנתפס לבש בגדי חאקי ולאחר מתן פסק-הדין הוא נדרש כמו כל האסירים, להחליף את בגדיו לבגדי אסיר.
אולם אליעזר הצליח, בעזרת חבריו, לבלבל את המחסנאי הערבי, להשאיר אצלו את בגדי החאקי ולהחביאם בתוך המזרן... באחד הימים נודע לו כי נמצא במחסן הציוד כובע סוהרים ("קולפאק") ישן. 

קולפאק
חברו של "קבצן", יעקב הנדלמן, גנב את הקולפאק וגם הוא הוחבא בתוך המזרון. את בעיית המספר האישי שענד כל סוהר על דש הבגד פתר בצורה מקורית. הוא חתך את המספרים מחלקה העליון והדק של קופסת סיגריות "פְּלַיֶירס" מפח והצמיד אותם למדי החאקי.
בעזרתו של הסוהר יעקב מזרחי הועבר לו סמל סוהר.

כעת היה עליו להכין לעצמו תעודת סוהר, חברו של "קבצן", הנדלמן, סיפר לו כי הוא מיודד עם קצין ונוהג להשתעשע בחותמת גומי שבמשרדו. "קבצן" ביקש מהנדלמן להשיג לו את חותמת הכלא.
מכיוון שלא היה לו נייר משובח להטבעת החותמת להכנת תעודת סוהר, חתך "קבצן" את הדפים הראשונים והאחרונים של ספרים מספריית הכלא.
חבר נוסף, אליהו זנד, זייף עבורו את אישור הסוהר הזמני. באישור נכתב כי הסוהר החדש הנו יגאל רייכר בעל מספר  1818, והוא הועבר מתפקיד שוטר רגיל לתפקיד בבית הסוהר המרכזי בירושלים, וכי תיקו וכל תעודותיו נשלחו למטה הארצי לטיפול. חתימת המנהל זויפה בהצלחה.

נותרה בעיה אחת: כיצד יסתיר את פניו כך שלא יזהו אותו בצאתו. גם כאן הוא נעזר בתחפושת ....
"קבצן" נתקף באותה עת בכאבי שיניים כביכול ועטף את פניו בתחבושת גדולה וצמר-גפן כדי לגרום לכך שהסוהרים ישכחו את פרצופו.
קושי נוסף היה בעובדה ש"קבצן" היה תל-אביבי ולא הכיר את מבנה מגרש הרוסים.  לעזרתו בא אבשלום חביב, אשר שרטט בפני "קבצן" את מגרש הרוסים והסביר לו לאן עליו לפנות לאחר שיצליח לצאת מבית-הסוהר.
מגרש הרוסים
 ב- 21 ביוני 1947, יום שישי, קצת לפני שנסתיימה העבודה במטבח היהודי שבו עבד "קבצן", הוא הסיר את תחבושתו, פייח גפרור והשחיר את שפמו ואת גבותיו. הוא לבש את בגדי הסוהר שלו ועליהם לבש את בגדי האסיר.
הוא צעד לעבר המטבח, חבש את הקולפאק, הסיר את בגדי האסיר ויצא מבניין בית-הסוהר כסוהר לכל דבר.
את השומרים בשער הראשון ברך "קבצן" בערבית. את המחסום השני הרים לבד והמשיך ללכת. בשער השלישי ברך את הסוהר באנגלית. בהיותו במגרש הרוסים, צעד לעבר בניין הבולשת המרכזית, שם היה עליו לעבור את המחסום הראשי של מגרש הרוסים. כאשר הגיע למחסום, נכנס אחד הבלשים ושוחח עם השומר. אליעזר ניצל את שיחתם, ומבלי ששמו לב אליו, חמק דרך המחסום לעבר מקום המחבוא שהוכן לו מראש ולעבר החופש.
כדי לאפשר לאליעזר שהות מספקת להסתלק מאזור בית-הסוהר, הכניסו חבריו לתא בובה גדולה למיטתו וכיסו אותה בשמיכה. בספירה שנערכה באותו ערב, לא הרגיש השוטר הערבי בהעדרו של אליעזר. רק למחרת היום נמצאה הבובה ולהנהלת בית-הסוהר נודע על בריחתו.