קיץ במוזיאון אסירי המחתרות!

הקיץ מגיע ואיתו הקייטנות וקייטנות ההורים.

 אנחנו מזמינים אתכם לבלות בוקר מחתרתי במוזיאון בפעילות המותאמת לתלמידים בכיתות ה- ו.

• משחק משימות פעיל ברחבי המוזיאון הכולל פענוח כתב חידה, תליית כרוזים, תכנון בריחה  ועוד.

              המשחק בעלות נוספת של 10 ₪ ויכול לשמש קבוצה של עד 4 ילדים.

משחק- מסתורין במסדרונות הכלא

• סדנאות –

"לחרוט ולהיחרט"  - חריטת סמלים וסימנים על אריחי גבס, כפי שהאסירים נהגו לחרוט על המרצפות בתאים.

"לארוג את הזמן" - סדנת אריגה בה מכינים המשתתפים "בורשים" קטנים בדומה למחצלות שעליהן ישנו האסירים.

"דפוסי הכלא"- הדפסת תעודות אסיר בהחתמה המזכירה את שיטת דפוס הבלט הנהוגה אז.

עלות הסדנה 5 ₪ 

שעות הפתיחה  : 09:00 -17:00

כתובת: משעול הגבורה 1. (מגרש הרוסים, בסמוך לקריית העירייה).

להזמנות ביקורים:

מייל: hamachtarot_jerusalem @mod.gov.il

טל': 02-6233166.

דמי כניסה:

15 ₪ למבוגר; 10 ₪  לילד , לסטודנט ולאזרח ותיק .

חג השבועות

מי לא אוהב את חג השבועות? חג של קציר וביכורים! חג של תורה! חגיגת גבינות ומטעמים! ומגילת רות עם סוף טוב!

ועכשיו דמיינו כיצד נחגג החג היפה הזה מאחורי סורג ובריח בכלא המרכזי בירושלים בימי המנדט הבריטי. בעצם...אין צורך לדמיין. אפשר פשוט לקרוא את הקטעים הבאים מיומניהם של אסירי המחתרות...

 4/6/46

ערב חג השבועות. ביקור ראשון אחרי פסק הדין. בשביל הורי היה זה פסק דין קשה. פניהם הביעו צער ואכזבה. הם מתנחמים בתקווה שתבואנה כל מיני הורדות בפסק הדין. "לשנה הבאה בשבועות תהיה כבר יחד אתנו". את אימא שאלתי כיצד היה לה זמן לבוא בערב חג. היא ענתה: "מה לא תעשה אימא בשביל בנה?"

6/6/46

חג השבועות. בא רב מהחוץ שניהל את התפילה והסעודה המשותפת. כמו בפסח, התאספנו בחדר 27 לסעודה. כמו בפסח כן גם הפעם הראו ה"שוּנים"[1] התנהגות בלתי הוגנת. הם מבליטים את עצמם בשיריהם המיוחדים להם, דבר שרק גורם פילוג בחברה של אסירים.

אחרי סעודת הערב דרש הרב מענייני דיומא. את שאר התפילות במשך היום ניהלנו אצלנו בחדר (22). החלק המעניין במשך היום הם הביקורים. אותי ביקר בן-אדם שכלל לא ציפיתי לראותו כאן. זהו בעל בית המלאכה שבו עבדתי. זה היה יפה מאוד מצדו. כמו כן ביקרו אותי חַבֵרָי מהקריה ומסרו לנו שעומדים לטעת חורשה על שמנו בקריה.                                                

דוד לוין (נולד 1927), קטע מיומן הכלא. דוד היה לוחם ההגנה-פלמ"ח, מקבוצת אסירי ביריה.  הישוב ביריה הוקם כהיאחזות על ידי המחלקה הדתית של הפלמ"ח בשנת 1945 כחלק מהמאבק נגד הגבלת מכירת קרקעות ליהודים בארץ. בפברואר 1946 נתפסה המחלקה וחבריה הואשמו באחזקת נשק לא חוקי. דוד נידון לארבע שנות מאסר אותן ריצה בכלא עכו ובכלא המרכזי בירושלים, עד לשחרורו המוקדם ביוני 1947[2].

הקטע הבא לקוח מיומנו של מיכאל אשבל ([3] (1922-1947, אסיר אצ"ל, נתפס במרץ 1946, עם יוסף שמחון בהתקפה על מחנה הצבא הבריטי בצריפין (סרפנד). השניים נידונו למוות ביוני 1946, אך עונשם הומר למאסר עולם בעקבות חטיפת חמישה קצינים בריטים בתל אביב על ידי האצ"ל, שבוע לאחר מתן גזר הדין. ישב בבית הכלא המרכזי בירושלים והועבר לכלא עכו. נהרג במהלך פריצת האצ"ל לכלא עכו במאי 1947.

חג השבועות תש"ו

2.6.1946[4]

אחרי ציפיה ארוכה הגיע יום החג. חג לאסיר אינו רק חג דתי ולאומי אלא גם חגו הפרטי. ביום זה יש לו רשות לשמוח למראה עיניו ולמשמע אוזניו לרגל ביקור קרוביו. התכונה לקראת היום הזה הייתה רבה. קמנו מוקדם יותר מן הרגיל. אין תאבון לאכול. כל אחד מאיתנו משתדל להתגנדר ולצחצח את נעליו יפה. גם הרבי מקדים להגיע[5]. התפילה היא בחיפזון. אני נכנס לומר "יזכור", להתייחד עם זכרון הורי ואחותי היקרים שנפלו בידי מרצחים. בשעת התפילה אני מרגיש שעיני רטובות. אינני יודע למה, האם נהייתי סנטימנטלי? נדמה לי שלא השתניתי, אבל אחרי שלושה חודשים בבית הסוהר זכור כל דבר קטן בחוץ לטובה, לא כל שכן הורים שלא תשוב לראותם. אני יודע, אחי עומד בוודאי ליד השער. הוא ואני, אף אחד לא נשאר לנו. הוא ממלא את חובתו כלפי ואני אמלא את חובתי כלפי הורינו הי"ד.

הביקורים התחילו וההתרגשות רבה. יש לי היום מבקרים רבים ומכובדים: אחי ואשתו, הוריה וקרובותיה. כמה זה נחמד לראות אנשים שמתעניינים בך, לשמוע חדשות מהבית. כל דבר פעוט מעניין אותך, ואתה צריך להתאמץ כדי לשמוע את קול מבקריך ולצעוק אליהם בקול רם[6].

החבר'ה קיבלו הרבה חבילות מזון, עוגות, פירות, אנו אוכלים בלי סדר, מפצחים, מלכלכים את החדר וגורמים להתמרמרותו של התורן, אבל היום אין לו זמן להתעצבן. בערב עייפים כולם ולאף אחד אין כוח לשיר בזמן הארוחה. בשקט ובמצב רוח מרומם הולך כל אחד לחדרו.

בברכת חג שמח לכולנו!

---

[1] "נערי שוני" - 18 בנים ושתי בנות, חניכי אצ"ל, שנאסרו באוגוסט 1945 בעת אימונים בשוני שליד בנימינה. חלק מאסירי שוני הועברו לכלא ירושלים.

[2] דוד לוין, מביריה לירושלים: מאחורי הסורגים בעכו ובירושלים יומן ומכתבים, ארכיון מוזיאון אסירי המחתרות-ירושלים. בקטע בוצעה עריכה קלה.

[3] אשבל מיכאל, עלי בריקדות – יומן הכלא של מיכאל אשבל, י' נדבה (עורך), תל-אביב 1976. בקטע בוצעה עריכה קלה.

[4] ה-2 ביוני אינו תואם את תאריך חג השבועות שחל ב-5 לחודש שנת 1946. ייתכן שחלה טעות במכתב המקורי או בעריכת היומן לספר.

[5] הרב אריה לוין זצ"ל – רב האסירים.

[6] הביקורים בבית הכלא לא התנהלו בפרטיות. מתוך הכלא הגיעו האסירים לגדר והתפרשו לאורכה, ומעברה השני נעמדו המבקרים במפלס גבוה יותר מזה של האסירים, וכך, בצעקות מעורבבות ובמהומה, התנהלו השיחות.

יהושע לנדנר – איש ירושלים

ביום הזיכרון האחרון נערך במוזיאון טקס זיכרון לעולי הגרדום משה ברזני ומאיר פיינשטיין. הטקס נערך במתכונת קבועה במוזיאון מזה שנים רבות. בכל שנה משתתפים בו לוחמי ולוחמות האצ"ל ולח"י, אליהם מצטרפים בני הדור השני והשלישי ובני נוער רבים. כולם נושאים קולם בשירת ההמנונים השונים, ונציגי המשפחה אומרים קדיש.  הטקס נערך ביום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, בשל סמיכותו לתאריך מותם של השניים – ב' באייר שנת תש"ז (21 באפריל 1947).

השנה בלט בהעדרו יהושע לנדנר ז"ל, ממייסדי הטקס ולוחם האצ"ל לשעבר. יהושע נפטר בערב פסח האחרון, י"ד בניסן תשע"ג, 24 במרץ 2013.

יהושע לנדנר ז"ל מניח את זר ברית חיילי האצ"ל  בחדר הגרדום שבמוזיאון אסירי המחתרות
בטקס יום הזיכרון למאיר פיינשטיין ומשה ברזני 2007 

אין יום מתאים יותר מיום ירושלים הנחגג אמש כדי לספר לכם קצת על יהושע שכל קורותיו שזורים בעיר הזאת.

יהושע נולד בשנת 1928 בשכונת מאה שערים הירושלמית, להוריו שרה וזלמן והתגורר כל חייו בעיר הזו. משפחתו משפחת אופים ידועה שבבעלותה מאפיית לנדנר הפועלת עד היום בשכונת בית ישראל.

בשנת 1946 הצטרף לאצ"ל ועבר קורס מפקדים במרכז הארץ. בין שאר פעולותיו, השתתף יהושע גם בהשתלטות על בית החולים האיטלקי הסמוך למגרש הרוסים, וזאת במהלך מבצע "קלשון" של "ההגנה" במאי 1948, שאליו הצטרפו נקודתית גם כוחות אצ"ל ולח"י. המבצע נועד להשתלט על אזורי הביטחון הבריטיים, ובהם גם בית החולים ומגרש הרוסים (נודע בכינויו "בווינגרד"), ברגע יציאת הבריטים מירושלים. בית החולים שימש את המפקדה הירושלמית של חיל האוויר המלכותי הבריטי, והיה עמדה שולטת מעולה על צירי תנועה מרכזיים. כאשר נודע כי הבריטים נוטשים את עמדותיהם החלו כוחות יהודיים להתקדם לעבר השטחים שפונו. בשכונת מאה שערים הסמוכה למגרש הרוסים היה בסיס אצ"ל, ואחד ממפקדיו היה יהושע לנדנר. יהושע סיפר בעדותו כי בשעות הבוקר יצאו לוחמי הבסיס והסתערו לעבר השטח שהתפנה על ידי הבריטים. יהושע ואנשיו חתכו את גדר התיל שהקיפה את בניין בית-החולים האיטלקי, פרצו פנימה והניפו את הדגל הלאומי על הגג[1].

לאחר קום המדינה נשא לאישה את אסתר לבית ורשבסקי ולזוג נולדו שלושה ילדים - מינה, אילנה ושאולי. בני הזוג המשיכו להתגורר בירושלים כל חייהם.

שלמה גולדהור, חברו למחתרת האצ"ל ושותפו בשנים האחרונות לארגון טקס הזיכרון במוזיאון, ציין כי אחד המפעלים שיהושע לקח על עצמו הוא הנצחת אתרים הקשורים בלוחמי המחתרות ובפעולותיהם, וכאלה יש רבים בכל העיר ירושלים. יהושע דאג לארגן אזכרות, כינוסים ומפגשים, והשקיע בהם עוצמה ומרץ כפי שנהג להשקיע בכל דבר שעשה.

שלמה מספר, כמי שעבד לצדו, כיצד הגיע יהושע לתוצאות והישגים למרות המכשולים והקשיים שעמדו בדרכו, וכיצד, בעקשנות הבית"רית שלו, הוא הכניע אפילו קירות אטומים.

"ירושלים יכולה להתכבד בך שאתה נמנה על יקיריה", כך בירך שלמה את יהושע בעת קבלתו את אות יקיר ירושלים לשנת 2004.

מלבד טקס הזיכרון במוזיאון, היה יהושע גם ממייסדי הטקס לרגלי האנדרטה שהוקמה ברמת שרת לזכרם של 18 חללי האצ"ל שנפלו בקרב לכיבוש הכפר מלחה ביולי 1948. הטקס נערך מדי שנה בערב יום הזיכרון.

בין שלל תפקידיו שימש גם כיו"ר ברית חיילי האצ"ל בירושלים וכחבר הנהלת ועדת הביקורת של האגודה למען החייל.

יהושע היה ממתפללי בית הכנסת "אחדות ישראל" ע"ש עולי הגרדום, אשר הוקם ע"י לוחמי האצ"ל והלח"י בשנות ה-40, ועד היום מתפללים בו ותיקי המחתרות יוצאי האצ"ל והלח"י לצד צעירים מהאזור. בבית הכנסת התפלל גם הרב אריה לוין ועד היום ניצב במקום מושב ועליו שמו. בית הכנסת תפס מקום חשוב בלבו של יהושע והוא פעל למענו, כמו למשל בסיפור המרתק הבא:

גלגולו של ספר התורה

יהושע ורעייתו אסתר היו ממנהלי מלון "רון" הסמוך לכיכר ציון, מלון שייסד טודורוס ורשבסקי, סבה של אסתר, בשנת 1926 בשם "מלון תל אביב".

בבוקר חורפי אחד בשנת 1982 ישב בלובי המלון יהושע ואיתו דני בית המקדש, לשעבר איש לח"י, ואחד מאורחי המלון שהגיע מקנדה - סלומון סניור. בשיחתם העלו זיכרונות מתקופת המחתרות, וכשהתברר שמוצאו של האורח ממצרים, הזכירו את ההתנקשות בלורד מוין שבה השתתף גם דני בית המקדש. למשמע הדברים אחזה באורח התרגשות. הוא סיפר ששהה בקהיר בזמן משפטם של אליהו בית צורי ואליהו חכים, שנתפסו בפעולה זו ונידונו למוות, וגם נכח בדיונים. לאחר תלייתם נהג לפקוד את קבריהם ולומר קדיש לזכרם. עוד הוסיף כי הקהילה בקהיר הקדישה ספר תורה לזכרם. כאשר היגר סניור לקנדה נטל עמו את ספר התורה והעבירו לקהילת "בית אורה" במונטריאול. יהושע שמע את הסיפור והחליט כי מקומו של הספר בבית הכנסת על שם עולי הגרדום אשר מנציח את עולי הגרדום חברי המחתרות שנאבקו בבריטים. יהושע לקח את האורח לסיור בבית הכנסת ושכנע אותו בצדקתו. הוא גם נסע בעצמו לקנדה והפעיל את כל כוח השכנוע שלו וקסמו האישי כדי לשכנע את חברי הקהילה למסור לידיו את ספר התורה החשוב, עד שלבסוף נעתרו. למאמציו נרתמו גם הרב רבינוביץ מבית הכנסת והרב הצבאי הראשי הרב גד נבון. שני בתי הכנסת חתמו על ברית ידידות, והספר הובא ארצה על ידי סלומון סניור. טקסים מרגשים נערכו בהר הרצל על קברות השניים ובהיכל הגבורה, שהיה גלגולו הקודם של המוזיאון הנוכחי, ובסוף המסע הונח ספר התורה אחר כבוד בארון הקודש בבית הכנסת.

הזמנה לציבור הרחב לטקס הכנסת ספר התורה ע''ש עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בית צורי

כאן במוזיאון זכינו לשתף איתו פעולה שנים רבות, ולהשתתף באחד ממפעלי ההנצחה שלו.  

יהי זכרו של יהושע לנדנר ברוך.

*תודה לשלמה גולדהור על עזרתו באיסוף החומרים

---

[1] יהודה לפידות, על חומותייך, אתר דעת:

 http://www.daat.ac.il/daat/history/al/b8-2.htm

איחוד ואחדות בין כותלי הכלא- ביום ירושלים

"העם הזה המפולג כל השנה
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה
איך מתעורר הוא מנורבגיה ועד צ'ילי
כי הוא יודע ש...
אם אין אני לי מי לי"

(לחיי העם הזה)

איחוד ואחדות בין כותלי בית הכלא

מוזיאון אסירי המחתרות מזמין לסיור במוזיאון ביום חגה של ירושלים.

המוזיאון ממוקם על קו הגבול של העיר החצויה שאוחדה ב-1967.

בביקור תשמעו סיפורים על לוחמי המחתרות במאבקם להקמת המדינה

ותפגשו עם דמותו מאחדת הלבבות של הרב אריה לוין הצדיק הירושלמי.

מתי?

ביום רביעי כ"ח באייר תשע"ג, 8 במאי 2013.

יש לתאם ביקורים וסיורים מודרכים בתיאום מראש בטלפון:
 02-6233166.

יום העצמאות ה-65 במוזיאון!

בחרתי השנה לשרת במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים, כי הרגשתי שכאן תהיה לי הזדמנות חד פעמית להיפגש עם התחום ההיסטורי והתקופה של הקמת המדינה והאמנתי כי כך גם אוכל לעצב את זהותי ודעותיי כאזרחית במדינת ישראל.

בתחילת השנה למדתי על אנשי המחתרות שפעלו כאן למען הקמת המדינה ונדהמתי לגלות את הנחישות והמסירות שהייתה להם.

עם הזמן העברתי אינספור הדרכות, קיימנו אירועים שונים ונפגשתי עם אוכלוסיות רבות ומגוונות, אך האירוע שנערך כאן בשבוע שעבר לכבוד יום העצמאות היה מאורע חד פעמי והותיר עליי רושם רב. אשתף אתכם במעט מהרשמים-

השנה התנהל יום העצמאות במוזיאון במתכונת של "מוזיאון חי". הבוקר התחיל בהתרגשות רבה עם סידורים אחרונים לקראת המבקרים, כל שחקן נעמד בעמדה שלו וכן כל הסדרנים.

אנשים רבים החלו להגיע מכל גווני האוכלוסייה, דתיים, חילונים, צעירים ומבוגרים, באמת היה אפשר לראות שכולם שמחים לבוא ביום חגה של המדינה, לשמוע איך למעשה היא קמה וכמובן להיכנס בחינם ;)

כל מי שהגיע זכה לסיור במוזיאון שכלל מעבר בין החדרים בהם הם נפגשו עם דמויות שונות שהיו בעבר בבית הכלא.

קבלת הפנים של המבקרים הייתה בפגישה עם מנהל הכלא, שהסביר להם כי מעתה הם אסירים בבית הכלא ועליהם לציית לכל הכללים!

לאחר מכן ליוה את המבקרים אסיר והסביר להם בפירוט על חיי היומיום בבית הסוהר, מי אחראי על כל חדר, מתי יוצאים לעבוד ומתי חוזרים חזרה לתאים.

לאחר מכן הגיעו המבקרים לחדר 23 שם סיפרו שני אסירים על בריחה מוצלחת של חברי אצ"ל ולח"י מבית הכלא, בבריחה זו הצליחו להימלט במנהרה 12 אסירים מחופשים לפועלי ביוב!

בחדר ממול נפגשו המבקרים עם הבן של הרב אריה לוין, "רב האסירים", והוא סיפר להם על הביקורים של אביו אצל האסירים - איך הגיע במסירות בכל מזג אוויר למפגש עם האסירים.

משם הוביל אותם בן הרב אל האסיר ג'וני (גדעון פלאי), שהיה חבר פלמ"ח. הוא סיפר על החיים בכלא ועל ביקוריה של חברתו ברכה פולד, גם היא לוחמת בפלמ"ח, שנפסקו לאחר שנהרגה בפעולת "ליל וינגייט" להורדת מעפילים בחופי תל אביב.

 ומשם לחצר הטיולים שבה נפגשו עם האסיר בנימין קמחי, לוחם אצ"ל בן 16 שנידון לעונש מלקות ובעקבותיו יצאו חברי האצ"ל לפעילות "ליל ההלקאות".

את הסיור סיימו המבקרים בחדר הגרדום שם פגשו את הסוהר תומס הנרי גודווין שסיפר להם על משה ברזני ועל מאיר פיינשטיין שנידונו למוות בתלייה ובחרו להרוג את עצמם בתא הנידונים למוות.

במהלך היום גיליתי כי רבים מהאנשים הגיעו עם מעט ידע על המחתרות ורק במהלך הביקור במוזיאון הם נחשפו לחיים של אנשי המחתרות ופועלם.

היום הזה חידד לי עד כמה חשוב להמשיך ולספר על הקמת המדינה, במיוחד ביום כזה שבו אנו חוגגים 65 לעצמאותנו, כך הבנתי שיש שליחות רבה בעבודה שלי במוזיאון. כאשר אני מדריכה ומעבירה לקבוצות השונות את הידע שלמדתי כאן ומספרת על לוחמי המחתרות, אני למעשה משמרת את פועלם המצדיק את זכותנו למדינה יהודית ועצמאית. בנוסף, למרות השנים שחלפו, אנו יכולים ללמוד רבות ממעשיהם. אנשי המחתרות וויתרו על החיים הפרטיים שלהם לטובת תקומת המדינה, לטובת הכלל. הם לא חשבו רק על עצמם ועל קידומם האישי אלא כיצד אפשר להוסיף ולתרום. וגם אנחנו כיום, החיים במדינה שהיא עובדה מוגמרת, יכולים עדיין לתרום מעצמנו כדי שהמדינה תתקדם ותהיה יותר חזקה ומבוססת.

בסוף היום, לאחר התרוצצות בין חדרי המוזיאון, שמחתי לגלות שהגיעו בסך הכול 2,300 מבקרים. ומי שפספס ולא הגיע ביום העצמאות מוזמן לבוא לבקר בכל שאר ימות השנה :)

בנות השירות הלאומי במוזיאון- נעמי, מירב ואני (יעל)

"מוזיאון חי" ביום העצמאות 2013 – העבר קם לתחייה במוזיאון אסירי המחתרות-ירושלים

מוזיאון אסירי המחתרות-ירושלים הממוקם במגרש הרוסים נבנה במאה ה-19 כאכסניה לצלייניות רוסיות, הוסב לבית הסוהר המרכזי בירושלים בתקופת המנדט הבריטי ונכלאו בו בין היתר מאות מאסירי המחתרות הגנה, אצ"ל ולח"י.

ביום העצמאות השנה יפעל במקום "מוזיאון חי" ותוכלו לחזור אחורה בזמן ולהיפגש עם דמותו של מנהל הכלא הבריטי, או עם שני אסירי אצ"ל ולח"י שכמעט ברחו מבית הכלא (אבל הם כבר יספרו לכם את ההמשך...).  תתוודעו גם לסיפור אהבתם של ג'וני וברכה הפלמ"חניקים ותשמעו איך עזר לאסירים הרב אריה לוין, ועוד ועוד...

המוזיאון החי יפעל בין השעות 16:00-11:00.

המוזיאון פתוח לקהל בין השעות 9:00-18:00.

במהלך היום יפעלו גם סדנאות יצירה לילדים - אריגה, חריטה ודפוס.

מחיר כל סדנה: 5 ₪ למשתתף.

הכניסה חינם

בואו לחגוג חירות במוזיאון אסירי המחתרות!

"חג הפסח בצל הגרדום:

חג הפסח התקרב, ואני ביקשתי מאת מנהל בית הסוהר לאפשר לי להשתתף ב"סדר-הפסח" יחד עם כל האסירים היהודיים. המנהל הבטיח לי לשקול את הדבר, ולאחר כמה ימים הודיע לי שהוא אינו יכול לאפשר לי את הדבר כי זה בניגוד גמור לתקנות של בית הסוהר. לעומת זאת הוא יאפשר לי לקבל כוס יין, שאחד האסירים היהודיים יביא לי לצינוק, וגם מצות וממתקים שהאסירים היהודיים מקבלים מהמוסדות לרגל החג. בליל הסדר בא אלי לצינוק יעקב קוטיק.[...] יעקב התרגש עד לדמעות כאשר הגיש לי את הספל עם היין ושתיתי איתו "לחיים". באותו ליל פסח לא יכולתי להירדם. נזכרתי בסדר הפסח האחרון בבית אבא בעיירה שלנו רוז'ישץ, לפני שלוש שנים בדיוק.[...] הקשר עם משפחתי נותק זמן קצר לאחר עלייתי לארץ ישראל.

הזיכרונות האלה[...]נראו לי עתה, בתוך התא האפל והקודר שבו אני כלוא, כאילו אירעו לפני נצח. המציאות המרה טפחה על פני, והזיכרונות הנפלאים והמרגשים על סדר פסח בבית אבי נמוגו כלא היו. בלב כבד ובצער רב פרסתי את ה"בורש" ושקעתי בתרדמה עמוקה."[1]

                                                                              

יהושע ישראלי (בקר) לוחם לח"י האצ"ל שנידון למוות וגזר דינו הומתק לבסוף למאסר עולם. יהושע עלה לארץ מפולין ב- 1939 בהיותו בן 18. מאחור השאיר את הוריו, אחיו ואחותו ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותק עמם הקשר. הצטרף ללח"י, נתפס בינואר 1942בפעולת שוד כספים מפקיד "המשביר" בתל אביב, ונידון לגזר דין מוות בתלייה. במאי אותה שנה הומתק עונשו למאסר עולם לאחר שסבתו ביקשה עבורו חנינה. הקטע הנ"ל מתאר את חג הפסח שאותו ציין כנידון למוות בבית הסוהר המרכזי בירושלים.

יהושע ישראלי

מוזיאון אסירי המחתרות – ירושלים, מתאר באמצעות סיפורם הייחודי של אסירי המחתרות את מאבק היישוב להקמת המדינה.

בחול המועד פסח יתקיימו פעילויות ייחודיות לחג בתאריכים טז'- י'ז בניסן, 27 ו- 28 במרץ 2013.  

בימים אלה המוזיאון יהיה פתוח עד 18:00 ותוכלו ליהנות מהפעילויות הבאות:

• הדרכות לקהל הרחב בשילוב קטעי משחק, משעה 11:00 עד השעה 16:00 כל שעה עגולה.

• • בשעה 13:00 תתקיים הדרכה באנגלית (מותנה במספר משתתפים )
  At 13:00 there will be a tour in English (Conditional on the number of participants)

• משחק משימות משפחתי - "מסתורין במסדרונות הכלא". בין המשימות: הדבקת כרוז, הטמנת פתק בסליק, ופעילויות מחתרתיות סודיות שאסור לגלות!

• סדנאות -  "לחרוט ולהיחרט"  - חריטת סמלים וסימנים על אריחי גבס, כפי שהאסירים נהגו לחרוט על המרצפות בתאים. "לארוג את הזמן" - סדנת אריגה בה מכינים המשתתפים "בורשים" קטנים בדומה למחצלות שעליהן ישנו האסירים. "דפוסי הכלא"- הדפסת תעודות אסירי בהחתמה.

כתובת: משעול הגבורה 1. (מגרש הרוסים, בסמוך לקריית העירייה).

להזמנות ביקורים:

מייל: hamachtarot_jerusalem @mod.gov.il

טל': 02-6233166.

עלות:

• כניסה: 15 ₪ למבוגר; 10 ₪  לילד , לסטודנט ולאזרח ותיק .
• משחק משימות משפחתי: 10 ₪
• סדנה: 5 ₪

מחכים לראותכם! חג שמח!

---

[1] יהושע ישראלי, בבגדים אדומים, קרני שומרון תש"ס, עמ' 36-37. בקטע בוצעה עריכה קלה.