יום ראשון, 27 במרץ 2011

אוניית המעפילים "אורד וינגייט"


"בליל ה-25 במרס 1946, נערכה "ההגנה" - צבא המדינה בדרך- וכוח המחץ שלה, הפלמ"ח, להעלאת מעפילי האוניה "וינגייט". בקרב של הכוח אשר חסם את דרכי הגישה של הבריטים לעבר חוף הים, נפלה ברכה פולד. האוניה נלכדה ע"י הצי הבריטי בחותרה לחוף".     מילים אלה נחקקו בשלט זיכרון ברחוב אבן גבירול בתל אביב, לציון לילה מסעיר, לילה ששמו כשמה של אותה אוניה "ליל וינגייט".  
ספינת המעפילים 'אורד וינגייט' הפליגה לדרכה ב-14 במרס 1946 מהאי פלסטרינה (אי קטן במפרץ ונציה), כשהיא נושאת על סיפונה 238 מעפילים ופניה אל ארץ ישראל. האוניה נקראה  על שם "הידיד" אורד צ'ארלס וינגייט, שהקים ביוני 1938 את 'פלוגות הלילה המיוחדות' שתרמו רבות מאבק היהודי כנגד פגיעות הערבים בתקופת "המרד הגדול" (1939-1936).
מאחר והחופים הצפוניים של הארץ היו נתונים לפיקוח חמור של הבריטים וכדי להטעותם, הוחלט להוריד את מעפילי האונייה בחופה של תל-אביב. ההנחה הייתה שבעיר גדולה ניתן יהיה לפזרם במהירות בין בתי התושבים.
ב-25 במרץ 1946 נערכו אנשי ההגנה ותושבי תל-אביב, המיועדים לקלוט את העולים לקראת בואה של  האוניה. רחובות העיר נחסמו במכוניות משא ובמוניות, כוחות פלמ"ח הוצבו בשלוש חגורות מגן שנועדו למנוע מהבריטים להתקרב לחוף. כחלק מחומת המגן השלישית הוצב כוח פלמ"ח בפיקודה של ברכה פולד בת ה-19 בפינת רחוב מרמורק ויהודה הלוי (כיום רחוב אבן גבירול בתל אביב).
משמרות בריטים שפטרלו בעיר בערב, נתקלו באנשים רבים ששוטטו בחוף. המשטרה חשדה שדבר מה אינו כשורה, ולכן היא תגברה את הכוחות המפטרלים ברחובות העיר.
במשך הלילה נתקלו כוחות צבא ומשטרה בריטים באנשי ההגנה במספר נקודות חסימה ואף התפתחו תקריות ירי. ההיתקלות החמורה ביותר התרחשה ברחוב מרמורק. ברכה פולד מפקדת החסימה, ירתה לעבר משוריין בריטי שהתקרב למקום וזה השיב אש, ממנה היא נפגעה. רק לאחר עיכובים רבים והתעקשות הבריטים לחקור אותה, פונתה ברכה לבית החולים ביפו בו נפטרה מאוחר יותר.
אונית המעפילים 'אורד וינגיט' נתפסה עוד לפני שהגיעה לחוף ומעפיליה הועברו למחנה המעצר בעתלית.
באותו לילה נעצרו חמישה חברי הגנה שקיבלו עונשי מאסר שונים אותם ריצו בכלא המרכזי בירושלים. אחיעזר גולדין אשר נפצע בירי נידון למאסר יגאל פרוכט נידון ל 14 שנות מאסר, עובד רבינוביץ שנפצע אף הוא ואריה קלאפר נידנו כל אחד ל 4 שנות מאסר, ושרגא דירקטור נידון ל 3 שנים עם "יחס מיוחד", כלומר עם תנאים יותר טובים. הוא עבד בבית הכלא כמסגר ולאחר מכן כספרן.
כל חמשת האסירים הועברו לקראת סיום המנדט הבריטי מבית הסוהר בירושלים למחנה המעפילים בעתלית ממנו שוחררו עם הקמת המדינה.
הלווייתה שנערכה למחרת, הפכה להפגנת מחאה של רבבות שמחו נגד מדיניות הבריטים להגבלת העלייה לארץ ישראל. ברכה נטמנה בחלקת נופלי "ההגנה" בבית הקברות בנחלת יצחק.
ספינת מעפילים שיצאה לכיוון חופי הארץ ב-9  באוקטובר 1946 נשאה את השם "ברכה פולד".

אוניית עץ זו נעשתה ע"י שרגא דרקטור, אחד מאסירי "ליל וינגייט"



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

:)